תלמידים יקרים,

על דעת עיניי שראו את השכול [...] נדרתי הנדר לזכור את הכול,
לזכור ודבר לא לשכוח [...] קונם אם לבוקר אחזור לסורי, ומאום לא אלמד גם הפעם."
(מתוך "נדר" לאברהם שלונסקי)

המסע העומד בפניכם הוא חשוב ומשמעותי.
הדרך שבה עתידים אתם ללכת נושאת בחובה מטען של מראות, של זיכרונות ושל התמודדויות רגשיות וערכיות.
בשירו "נדר" מציע המשורר אברהם שלונסקי להפוך את המסע ואת זיכרונותיו לתהליך של למידה: למידה על תולדות עמנו ומורשתו, על הצורך במעורבות לסילוק עוולה, על פיתוח החוסן האישי התובע לגלות חמלה וסיוע לחלש גם ברגעי מצוקה ושכול.
אתם, במסע שלכם כתלמידים ישראלים על אדמת פולין, אתם שעוד מעט קט תסיימו את לימודיכם, תתגייסו לצבא ותתרמו כל אחד על פי יכולתו לחוסנה ועוצמתה של המדינה היהודית וליכולת ההגנה על עם ישראל כולו, אתם מהווים את ההוכחה לכך, שיש לו לעם היהודי עתיד להאמין בו.

אני גם מקווה כי בשובכם מן המסע תהיו אתם אלה שיידעו לספר על השואה ולקחיה, שהרי עוד מעט כבר לא יהיה מי שיידע לספר עליה מעדות אישית, ותהיו אלה אתם שתתנו תוקף מעשי למשפט של לזכור ולא לשכוח, כי יש... לזכור את העבר, כדי... לחיות את ההווה וכדי... להאמין בעתיד.

בברכת מסע מוצלח ומשמעותי,

ד"ר גיטאית אביבה

רכזת חברתית

קישור לשיר מרגש-יעזור לכל אחד מאיתנו להבין מדוע אנו יוצאים למסע